русский
הבונים 2 רמת גן. טלפון: 03-6121158, נייד: 050-5-261316

פסקי דין

מעמד אישי - הדין השרעי

בתי המשפט
בית-משפט   לענייני   משפחה
מחוז                            תל אביב תמ"ש 012810/06

בפני: כב' השופט אריאל בן-ארי (אטינגר) תאריך:    1.3.2009
ה'   באדר  תשס"ט

בעניין: 1. --------. - קטין
2. -------. - קטינה
באמצעות אימם ואפוט' –
הגב' -----------. התובעים
ע"י ב"כ:  עו"ד מיכאל לויט
רח' הבונים 2 ר"ג
טל'  6121158, פקס: 7512671
נ  ג  ד
--------------------------------        הנתבע
ע"י ב"כ:  ---------------------


מזונות האישה
1. הצדדים התגרשו ביום 24.6.07 וההחלטה בעניין זה ישֹוּמית לתקופה שמאז הגשת כתב התביעה ועד לגירושין בלבד.

2. לגופו של עניין יש לדחות את תביעת מזונותיה של מי שהייתה אשתו של הנתבע:
2.1 בכתב התביעה עצמו אין זכר לאלימות פיזית שבגללה כביכול עזבה התובעת את הבית.
אמנם מדובר על אלימות מילולית אולם אף עניין זה לא הוכח. בוודאי שלא הוכחה אלימות מילולית כה קשה עד כדי הנעת האישה לעזוב את הבית לצמיתות.
אדרבה – בחקירתה על ענייני האלימות, כשהייתה לה הזדמנות לפרט, להרחיב, לתאר ולזעוק את זעקתה, הסתפקה התובעת בתשובות מתחמקות שעיקרן: "אינני זוכרת".
דומה כי הדברים עולים מאליהם משורות הפרוטוקול מיום 29.5.07 בעמודים 1 + 2 + 3, וחובקים גם את התמיהה על האיחור הרב בהגשת התלונה למשטרה.
2.2 בבית הדין השרעי ביקשה האישה/התובעת כי בעלה (דאז) ידאג לה לבית מגורים אחר כתנאי לשיבה הביתה, ובקשה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם הפחד מפני אלימות פיזית (ואף לא מילולית).
2.3 גם אם הייתה אלימות מילולית, וגם לוּ יצוייר שהיתה זו האלימות המילולית שגרמה לאישה לעזוב את הדיור המשותף, על פי הדין השרעי המתיר לבעל לתת לאשתו "לטעום" מעט "אלימות מתונה" כדי לחנכה, אין האלימות המילולית סיבה המתירה לאישה להפסיק למלא את חובתה להיות מרותקת לבית בו גר בעלה.

3. המתחייב על פי הדין השרעי מכל האמור לעיל הוא כי לאישה דין מורדת ואין היא זכאית למזונות מבעלה.

4 זו הייתה אף פסיקתו של ביה"ד השרעי בפסק דינו מיום 24.6.07.

מזונות הילדים
5. עניין מזונותיהם של הילדים נותר עמוּם, שכן הוכחת צרכיהם (בתקופה שקדמה להגשת כתב התביעה) לא נעשתה עד תום. רבים מהנושאים נותרו ללא הסבר וללא הוכחה. כתב התביעה לוקה בעמימות/חוסר דיוק באֵין כל הפרדה באשר לצרכי כל אחד מהתובעים. כל אחד מהסכומים שבו מיוחס לכל השלושה (הילדים והאם).

6. על כך אוסיף כי גם התרשמותי מהעדויות ומכתבי הטענות באשר לרמת חיי המשפחה לא הייתה כי הסכומים הנתבעים הם הסכומים הריאליים שבני משפחה זאת צרכו:
 נסיעות מעטות לנופשים בארץ, מועטות עוד יותר בשנים האחרונות.
 כמעט ולא נסעו לחו"ל.
 מקום מגוריהם הוגדר ע"י התובעת עצמה כ"סביבה בעייתית".
 הדירה עצמה קטנה, והיא "דירת עמידר".

7. ועיקר הדברים – ע"פ הדין השרעי מחויב האב לתת לילדיו מזונות הכרחיים/מינימאליים בלבד. (גובה הכנסתו של האב אינו רלבנטי כאן שכן ע"פ הדין השרעי חובתו היא אבסולוטית וגם פוטנציאל הכנסתו בא בחשבון).

8. אלא מאי – לא הובאה בפני כל פסיקה מחייבת של בתי-הדין השרעיים באשר לגובהם של מזונות הכרחיים, ומשכך אני שב אל פסיקת בתי המשפט אשר קבעו מהו המינימום ההכרחי למזונות קטינים.

9. אני מחייב את האב לשלם לילדיו לפי הר"מ:
9.1 למזונות ישלם האב סך 1,250 ₪ לכל אחד מהילדים.
9.2 ובנוסף ישא האב בחלקם של הילדים בעלות שכירת המדור (650 דולר), 20% לכל אחד מהם, היינו 130 דולר לכל אחד (כשווי הסכום בשקלים ביום מתן פס"ד זה).
["חשדותיו" של האב באשר ל"כשרותו" של הסכם השכירות נותרו בגדר חשדות, וטענותיו באשר למסקנות המתבקשות מהמודעות באינטרנט אינן עומדות כנגד חוזה השכירות. לא ברור כלל באיזה דירות מדובר, מה מצבן, מיקומם וכו'...].
9.3 את העלוּת היחסית של אחזקת המדור לגבי כל ילד אני אומד בסך 250 ₪, כפי שעשיתי בעת פסיקת המזונות הזמניים.

10. אף כי במובאות שהביא ב"כ אֵם התובעים מצאתי, כי בבתי משפט אחרים (לענייני משפחה) חויב האב לשאת אף בהוצאות חינוכם של הילדים, ואף כי עניין זה נראה בעניינו (בני הדת היהודית) כְּפְּשִיטַא, הנה מהציטוטים שמן ההלכה השרעית שהביא ב"כ הנתבע, ואף בפסקי הדין שהביא ב"כ אֵם התובעים, לא מצאתי מקור לחיוב האב בעלויות חינוך הילדים. ככל הנראה מחייב הדין השרעי את האב רק במזונות ילדיו (הקטינים או הבוגרים מחוסרי האמצעים וכיוצ"ב) בלבושם ובשיכונם.
משכך – אין בימ"ש זה יכול לפסוק בניגוד לדין הדתי החל על משפחה זו, ואיני יכול לחייב את האב לשאת (באופן מלא או חלקי) בהוצאות חינוך ילדיו.

11. אף לא אחד מהצדדים שלל או הוכיח את חבותו של האב (או של האֵם)  ברפואת/בבריאות הילדים, ומשכך – על פי אומד דעתי - אני מחייב את שניהם לשאת בחלקים שווים בהוצאות אשר אין קופה"ח מממנת. זאת, בכפוף לכך שאת חיוניותה של ההוצאה קבע בכתב רופא מומחה.

12. אף לעניין משך חיובו של האב במזונות הילדים לא הובא בפני טיעון מסודר ע"י מי  מהצדדים.
כל אשר הובא בפני הוא, כי במזונות בנו חייב האב עד הגיע הבן לגיל השתכרות, אך גיל זה לא ננקב ע"י מי מהצדדים.
עוד הוברר, כי במזונות הבת חייב האב עד לנישואיה.

13. משכך, וכדי להסיר את העמימוּת, אני מחייב את האב לשאת במזונות הילדים (שניהם) עד הגיעם לגיל 18, כפי הפסיקה הנוהגת בבתי המשפט וע"פ הדין.

14. מסיכומי ב"כ האב עולה לכאורה כי ע"פ הדין השרעי תחילת תוקף חיובו של האב במזונות הילדים הוא רק מיום מתן פסה"ד. ואולם, אם להתבסס על המובאה עליה מושתת טיעון זה (מרגינאני, אלהידיה, ביירות דאר אלארקם 2-1,336; אל-כסאני, בדאיע, אל-סנאיע, 55:4) מדובר שם במקרה בו ניתן פסק-הדין למזונות, והוא לא בוצע, ומצד הזכאים לא באה כל זעקה ולא הוגשה תביעה/דרישה לאכיפה.
לא זה המקרה שבפנינו, ועל-כן אני קובע כי חיובו של האב יהיה מיום הגשת התביעה.
(מיותר לציין כי סכומים ששולמו על ידי האב בתקופה שעד למתן פסק-דין זה, רשאי הוא לקזז מחוב העבר).

15. קצבת הילדים שמשלם המל"ל תנוכה מסכום חיוביו של האב.

16. דמי המזונות יהיו צמודים למדד ויעודכנו רק אחת ל-3 חודשים.

17. המדד לחישוב ההצמדה יהיה מדד חודש 09/06.

18. תשלום לידי האם יבוצע ב-10 לכל חודש קלנדרי.

19. הנתבע ישא בהוצאות שנגרמו לאם התובעים ובשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.


ניתנה היום ה' באדר, תשס"ט (1 במרץ 2009) בהעדר הצדדים ובאי-כוחם.


אריאל בן ארי (אטינגר) 54678313-12810/06

5129371
54678313   
אריאל בן-ארי  (אטינגר), שופט


להדפיס